מה אומרת התנ"ך על שקדנות? — מסירות ותפילה · כתבי מ.ה. (KJV) עם מספרי סטרונג

אלוהים לא הִשְׁאִיר אותך לתהות כל היום אם תעמוד. הוא נתן את התשובה לתוך ידך שלך, והוא קורא לה שקידה. אין זו שקידת ידיים בלבד; זהו כל הלב הנתון לדבר אחד, מאור הבוקר הראשון ועד המחשבה האחרונה לפני השינה. דוד התפלל ערב ובוקר וצהריים (תהלים נה, יז); דניאל כרע שלוש פעמים ביום (דניאל ו, י). קריאה זו הולכת באותם שלושה משמרות, ונושאת מילת שקידה אחת אל כל אחד מהם: בַּקְּשוּ אותו מוקדם, עִצְרוּ בצהריים לזוכרו, והִגּוּ בו כאשר היום תם.

אֲדֹנָי, לֹא הִנַּחְתָּ אוֹתִי לִתְהוֹת אִם אֶעֱמֹד. אַתָּה נָתַתָּ אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּיָדִי שֶׁלִּי, וְאַתָּה קוֹרֵא לָהּ שְׁקִידָה. עֲשֵׂנִי שָׁקוּד הַיּוֹם הַזֶּה — בַּבֹּקֶר, בַּצָּהֳרַיִם, וּבַלַּיְלָה. תֵּן לִי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ הַשְׁכֵּם, וּלְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ, כִּי אַתָּה גּוֹמֵל לַמְבַקְשִׁים אוֹתְךָ בִּשְׁקִידָה. שְׁמֹר אֶת לִבִּי בְּכָל שְׁקִידָה. אַל תַּנַּח לִי לִהְיוֹת הָאִישׁ הַמִּתְאַוֶּה וְאֵין לוֹ מְאוּמָה, אֶלָּא תֵּן שֶׁאֶמָּצֵא עוֹבֵד, וְאֶמָּצֵא נֶאֱמָן. חַדֵּשׁ אֶת שִׂכְלִי, וְהָבֵא כָּל מַחֲשָׁבָה בְּשִׁבְיוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן אֶשָּׁמֵר בְּשָׁלוֹם שָׁלֵם. הָאַהֲבָה בְּרַבִּים תִּקְפָּא בְּטֶרֶם יָבוֹא הַקֵּץ; עַל כֵּן תֵּן לִי שְׁקִידָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד עַד הַקֵּץ, וְלֹא לִהְיוֹת פּוֹשֵׁר (מַתַּי כ"ד:13; הִתְגַּלּוּת ג':15-16). תֵּן לִי לְהַרְאוֹת אוֹתָהּ הַשְּׁקִידָה לְמַלֵּא אֶת בִּטְחוֹן הַתִּקְוָה, וְאֶמָּצֵא לְפָנֶיךָ בְּשָׁלוֹם, בְּלִי דֹּפִי, בְּבוֹאֲךָ. וְכֵן תִּנָּתֵן לִי כְּנִיסָה בְּשֶׁפַע אֶל מַלְכוּתְךָ הַנִּצְחִית. אָמֵן.