מה אומרת התנ"ך על ריסון עצמי (מתינות)? — מבט מסירות ותפילה · כתובים מתוך KJV עם מספרי סטרונג

היום, לפני שהיום יסחוף אותך אל אשר יחפוץ, קבל על עצמך את הכלל הראשון: משול ברוחך. זהו הכוח הגדול ביותר הנתון לאדם — גדול מכיבוש עיר. תיפגש בדבר מותר החפץ לשלוט בך, ובדבר בלתי-מותר החפץ למכור אותך; ובעל-האיפוק אומר לא לשניהם. היה ער לנפשך. עמוד על המשמר. שלוט בגופך, ואל תיתן מקום לבשר. אינך צריך להיות חזק מכוחך שלך, כי האיפוק הוא פרי הרוח — הוא צומח על גפנו, לא על גפנך. החלט בלבך בטרם תבוא שעת הניסיון, כדרך שדניאל החליט בטרם הובא מטעם המלך לפניו; וכשהחטא תופש בבגדך, ברח, כדרך שברח יוסף. מה שאתה מניח מידך למענו הוא בגד; מה שאתה שומר הוא אתה עצמך. החסד מלמד אותך לומר לא לרשע, ובעל-האיפוק רץ לקבל עטרה שאינה כלה לעולם. חקור זאת.

אֲדוֹנָי, אַתָּה הָאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן אֶת הָרוּחַ, וּפְרִי הָרוּחַ הוּא מִשְׁטַר עַצְמִי; וְלָכֵן אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת כֹּחִי שֶׁלִּי, כִּי אִם אֶת כֹּחֲךָ. לַמְּדֵנִי הַיּוֹם לִמְשׁוֹל בְּרוּחִי, וְזֶה גָּדוֹל מִלְּכֹד עִיר; עֲשֵׂנִי אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְעֵר לְנַפְשׁוֹ, וְנוֹצֵר, כִּי אוֹיְבִי מְשׁוֹטֵט סָבִיב. שְׁמוֹר עַל גּוּפִי בְּמִשְׁטָר, וְאַל יִמְשׁוֹל בִּי דָּבָר מֻתָּר; אַל תִּתֵּן לִי מָקוֹם לַבָּשָׂר, לְמַלֵּא אֶת תַּאֲוָתוֹ. שִׂים אֶת הַכַּוָּנָה בְּלִבִּי בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁעַת הַנִּסָּיוֹן, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּנִיֵּאל הֶחֱלִיט מֵרֹאשׁ; וּכְשֶׁהַחֵטְא אוֹחֵז בִּי, תֵּן לִי אֶת רַגְלֵי יוֹסֵף, לָרוּץ וְלִשְׁמוֹר עַל טָהֳרָתִי. וּבַאֲשֶׁר אַהֲבַת רַבִּים תִּתְקָרֵר, תֵּן לִי אֶת מִשְׁטַר הָעֶצְמִי לְהַחֲזִיק עַד הַסּוֹף וְלֹא לְהִיוֹת פּוֹשֵׂר – שְׁמוֹר עָלַי לְהִתְחָרוֹת כַּחֻקָּה, לְמַעַן לֹא אֶפָּסֵל, כִּי אֶקַּבֵּל אֶת הָעֲטָרָה שֶׁאֵינֶנָּה כָּמֵשָׁה לְעוֹלָם. וְכֵן לַמְּדֵנִי, בְּחַסְדְּךָ, לְהַגִּיד לֹא לְרִשְׁעָה וּלְתַאֲווֹת הָעוֹלָם, וְלִחְיוֹת חַיֵּי צְלִילוּת, יֹשֶׁר, וְיִרְאַת אֱלֹהִים, בְּצַפִּיָּה לְאוֹתָהּ תִּקְוָה הַמְבֹרָכָת. אָמֵן.