מה אומרת התנ"ך על חסד? — היסוד · כתבי הקודש לפי המלך ג'יימס עם מספרי סטרונג
THE FOUNDATION · THE ORIGINAL STUDY, SET IN THE ANCIENT ORDER
חסד — דוקטרינה תנ״כית יסודית
דבר פתיחה
החסד אינו רק רגש; הוא מעשה. בלשון הקדומה הוא שתי מילים. הראשונה היא חסד (H2617, חסד): החסד הנובע מברית — חסד הכרוך בהבטחה, השומר אמונים. השנייה היא רחם (H7356, רחמים): האהבה העמוקה הזורמת מהגדול אל הקטן, כאב לילדו. כל חסד נובע מאלוהים. הוא הראה לנו חסד תחילה, והוא מבקש שנראה אותו איש לאחיו; וכאשר אנו עושים זאת, הכבוד שייך לו ולמשיח, ולא לנו. חסדו הוא חסד מושיע. הוא הוציא את לוט מהאש. הוא שמר את יעקב, אשר לא היה כדאי אף למ
שלוש שאלות שמחקר זה עונה עליהן:
1. מהן שתי המילים ל"חסד" בשפה העתיקה, וכיצד החסד הוא פעולה ולא רק רגש?
(מחשבותיי האישיות — הנה מטרתה של כל הלימוד: הרחמים מושיעים. הם אינם משתלמים לאדם בעבור מעשיו; הם מוענקים לו מפני שהאלוהים רחום. והרחמים אינם רק מילה — הם מושיעים באמצעות רחיצת הלידה מחדש, המים והרוח.)
(מחשבותיי האישיות — החסד שאני מעניק והחסד שאני זוכה לו קשורים זה בזה. תנו וינתן לכם: חסד, ואם לא — משפט ללא חסד. והכל נובע תחילה מאלוהים — הכבוד הוא שלו ושל המשיח, לא שלי.)
2. חֶסֶד הַיְשׁוּעָה שֶׁל אֱלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ
1.אפרים 2:4תרגום מודרני↗שתף↗אבל האלהים המלא רחמים ברב אהבתו אשר אהב אתנו׃ (5) אחרי היותנו מתים בפשעים החינו עם המשיח בחסד נושעתם׃
(מחשבותיי האישיות — לפני בוא המשיח היה חסד, אך הוא לא היה עדיין מלא. חסד אמת מתגלה לבסוף בו: כוהן גדול רחום, המביא את חטאי העם להיות אחד עם אלוהים. תקופת הישועה היא תקופת החסד.)
3. הזעקה לרחמים
1.סנט מארק 10:47תרגום מודרני↗שתף↗וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ (48) ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃
(המחשבות האישיות שלי — ניתן לקרוא לרחמים בשם. ככל שהִרבּוּ לצוות עליו לשתוק, כן הרבה יותר צעק; והרחמים לא נעצרו למענו. הרחמים מצופים ומקווים, לא נתבעים כדבר המגיע כחוב — ובכל זאת הם עונים לאלה הצועקים.)
(המחשבות האישיות שלי — בברית החדשה המתנות זורמות ראשית לקהילה, ומן הקהילה לאחים ולאחיות, ולאחר מכן לאלה שבחוץ. כך שהצורך נענה בסדר הנכון, והנתינה אינה מוסבת להבל או לרצונו של איש אחד.)
5. החסד הנובע מהברית — לוט, ויעקב
1.בְּרֵאשִׁית 19:19תרגום מודרני↗שתף↗הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃
(המחשבות האישיות שלי — חסדו של אלוהים ילווה את האדם עד כמה שהוא מוכן להתקדם, וישאר עמו עד אשר יהיה משוכנע לגמרי בדאגתו האוהבת של אלוהים. לוט לא היה מוכן לעלות ההרה; האדם הטבעי אינו יכול לחיות בלי עיר.)
2.בְּרֵאשִׁית 19:29תרגום מודרני↗שתף↗ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃
אלוהים זכר את אברהם → וישלח את לוט מתוך ההפכה.
(המחשבות האישיות שלי — שימו לב מדוע לוט ניצל: אלוהים זכר את אברהם. החסד שהציל את לוט זרם מכוח הברית שכרת אלוהים עם אדם אחר. חסד הברית מגיע רחוק יותר מן האיש המקבל אותו.)
3.בְּרֵאשִׁית 32:10תרגום מודרני↗שתף↗קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃
(מחשבותיי האישיות — שאדם אינו ראוי אף לקטנה שבחסדים הוא הדבר עצמו המביא תודה, כי החסד הוא מתנה, לא שכר. מה שמגיע לאדם כמגיע לו אינו מביא תודה; מה שניתן בחינם מביא תהילה.)
4.בְּרֵאשִׁית 32:12תרגום מודרני↗שתף↗ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃
(מחשבותיי האישיות — השורה האחת מהדהדת שוב ושוב לאורך כל המזמור: כי לעולם חסדו. הנפלאות, השמים, השמש והירח, ההולכה במדבר — כל זה נועד להזכיר לנו שחסדו אין לו סוף.)
3.תְהִלִּים 136:23תרגום מודרני↗שתף↗שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃ (24) ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו׃ (25) נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו׃
(המחשבות האישיות שלי — לקבץ את כל הלימוד לשורה אחת: החסד הוא מעשה, והוא נובע מאלוהים. הוא שתי מילים בשפה העתיקה — חסד הברית השומר אמונים, והאהבה העמוקה הזורמת מטה אל השפל. אלוהים הראה אותו ראשון, ומבקש שנראה אותו איש לרעהו. הוא הוציא את לוט מן האש ושמר את יעקב שלא היה ראוי אף לא למעטו, והוא מהדהד לאורך כל המזמור ללא סוף. ותכלית כל זה היא להושיע: אלוהים, העשיר בחסד, החיה אותנו יחד עם המשיח. חסדו לעולם עומד, והוא נמשך עד לישועה.)
מילות מפתח יווניות
אלה מילות המפתח לשיעור הזה. הקישו על כל מילה עם קו מקווקו בפסוקים שלמעלה כדי לראות כאן את משמעותה.
“רחמים” — G1656 eleos — רחמים, חמלה; החסד המחויב במסגרת מערכת יחסים
עידן הישועה הוא עידן החסד — מעשה ההצלה של אלוהים במשיח
“רחמים” — H7356 racham — רחמים; אותה מילה מתורגמת במקום אחר כ-רחם
האהבה העמוקה הזורמת מלמעלה מהגדול אל הקטן — עמוקה כאהבת אֵם, ואינה נכזבת לעולם
מבחן תרגול
1. טיטוס 3:5 — לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו, כי אם מתוך חסדו הוא:
א) קרא לנו לתשובה
ב) הושיע אתנו
ג) הוליד אותנו מחדש
2. מתי 9:13 — חסד חפצתי ולא:
א) משפט
ב) זבח
ג) צדקה
3. מתי ה:7 — אשרי הרחמנים כי הם:
א) ירחמו
ב) לראות את האלוהים
ג) להתנחם
4. אל האפס
א) הושיע אותנו על ידי מעשים
ב) הוליד אותנו שנית לתקווה חיה
ג) החיה אתנו יחד עם המשיח
5. בראשית ל"ב:10 — קטנתי מכל ה:
א) החסדים, ומכל האמת
ב) נפלאות יהוה
ג) ברכות אברהם
6. בראשית יט:29 — בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם, ו:
שלח את לוט מתוך ההפכה
ב) חסך את עיר צוער
c) ריחם על הככר
7. תהלים קל"ו:23 — שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃
a) הוא מעולם
ב) על כל מעשיו
ג) לעולם חסדו
מפתח תשובות: 1-ב, 2-ב, 3-א, 4-ג, 5-א, 6-א, 7-ג
איך המחקר הזה מתפצל
כיצד המילים חשובות: ללשון הקדומה שתי מילות חסד — חֶסֶד (H2617, mercy), חסד הברית, ורַחֲמִים (H7356, tender mercies), האהבה הזורמת מטה; ללשון החדשה שלוש — eleos (G1656, mercy), הרחמים הפועלים; eleeo (G1653, have mercy), הרחמים הנקראים ומוענקים; ו-eleemosyne (G1654, alms), הרחמים הנותנים ביד.
כיצד הברית החדשה פותחת זאת עוד יותר: החסד שנעשה ללוט בעבור אברהם (בראשית יט, כט) נפתח לרווחה במשיח — אלוהים, העשיר בְּרַחֲמִים, החיה אותנו יחד עמו (אפסים ב, 4-5). חסד הברית נהיה לחסד מושיע לכל.
כיצד זה נוגע ליהודי וליווני: החסד שנשבע לאבות, והחסד שזעק אחריו קבצן עיוור בצד הדרך (מרקוס י:47), הם חסד אחד. הוא זורם אל כל מי שמוכן לקבלו.
איך הדבר הזה חל עליך: בוא בדרך העיוור — צעק ואל תיאלם (מרקוס י:48); עשה חסד בידך שלך (לוקס י:37); והודה, כי אינך כדאי לחסד הקטן מכל החסדים (בראשית לב:10).
→ משמעות הדבר לנצח: מטרת החסד היא ישועה (טיטוס ג׳:ה׳), וחסדו לעולם (תהלים קל״ו:כ״ו). הוא החל את המעשה, ולא יפסיק בטרם השלימו.
מסלול צדדי: טבילת יוחנן הייתה בריחה מן החרון העתיד לבוא אל רחמי האלוהים (מתי ג׳:ז׳; מרקוס א׳:ד׳) — לא שהמים הושיעו, אלא שהיא הייתה מענה של מצפון טוב (פטרוס א׳ ג׳:כ״א); הם ידעו כי מגיע להם דין, ובִּקשו במקום זאת רחמים.
<-- גילוי אפשרי: החסד מצופה ומקווה, ולא נתבע כשכר — מה שמצופה נמצא בידו של הנותן, אך שכר היה הלוקח שולט בו; לכן החסד הוא תמיד מתנה, ומתנה מביאה תודה, והתודה מחזירה את כל הכבוד לאלוהים. (מחשבותיי האישיות)
