חלק זה שואל מי הוא ישוע, ומתחיל בבריאה, שם אומר אלוהים, "נעשה אדם בצלמנו". הוא עוקב אחר זה הנקרא מלאך יהוה, אשר אנשים פגשו פנים אל פנים וקראו לו אלוהים. הוא מסתיים בעצים שהושמו על יצחק, הבן היחיד שאברהם אהב. כל תשובה מגיעה מהכתובים עצמם, במילותיהם של הכתובים.
שלוש שאלות שמחקר זה עונה עליהן:
1. If God is one, who is the "us" who speaks in Genesis 1:26?
2. מי הוא מלאך יהוה, אשר אנשים פגשו פנים אל פנים וקראו לו אלוהים?
3. What did the wood laid on Isaac, the only son, look forward to?
עוגן הפתיחה
יְשַׁעְיָהוּ 9:6תרגום מודרני↗שתף↗כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃
שבע מאות שנה לפני לידתו של ישוע, נביא כתב שהילד הזה ייקרא אֵל גִּבּוֹר. התינוק ישוע שכב באבוס. קראו את הפסוק לאט. הפסוקים מבטאים את כל המסר של לימוד זה.
1. א. האלוהים שאמר "נעשה" — אלוהים אחד, ויותר מאחד שמדבר
1.בְּרֵאשִׁית 1:26תרגום מודרני↗שתף↗ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ (27) ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃
(מחשבותיי האישיות: קרא את בראשית א:26 ובראשית א:27 יחד. אל תרכך את ההבדל בין שני הפסוקים. בראשית א:26 אומר "נעשה" ו"בצלמנו." בראשית א:27 אומר "בצלמו" ו"ברא אלהים," שניהם ביחיד. התנ"ך מציג את שני הפסוקים זה לצד זה ללא התנצלות. התנ"ך פשוט מציג את שניהם.)
2.בְּרֵאשִׁית 3:22תרגום מודרני↗שתף↗ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃
3.בְּרֵאשִׁית 11:7תרגום מודרני↗שתף↗הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃
הָבָה נֵרְדָה + נָבְלָה שָּׁם שְׂפָתָם.
4.יְשַׁעְיָהוּ 6:8תרגום מודרני↗שתף↗ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני׃
אֶת־מִי אֶשְׁלַח + וּמִי יֵלֶךְ־לָנוּ?
(המחשבות האישיות שלי: הביטו מקרוב בישעיהו 6:8. ישעיהו 6:8 מכיל את שתי הצורות באותו משפט: "את מי אשלח" ו"מי ילך לנו". אותו דובר משתמש בצורת היחיד ובצורת הרבים יחדיו. זו איננה טעות כתיבה. זה איננו אלוהים המשתמש במילה ברבים כדי לתאר את עצמו לבדו. אותה תבנית חוזרת פעמים רבות, בספרים שונים רבים של המקרא, לאורך מאות רבות של שנים.)
(מחשבותיי האישיות: דברים ו':4 שולט על כל הלימוד הזה. יש אלוהים אחד. אין שני אלים. אין שלושה אלים. אין אלים רבים. כל פסוק בלימוד הזה שעלול לרמוז על אל שני נקרא בצורה שגויה. דברים ו':4 הוא המבחן לכך. שימו לב למילה העברית שהפסוק הזה משתמש בה עבור "אחד." המילה היא אחד. אחד היא אותה המילה המשמשת כאשר ערב ובוקר נקראים יום אחד, אף שליום יש שני חלקים. אחד היא אותה המילה המשמשת כאשר איש ואשתו נקראים בשר אחד, אף שאיש ואישה הם שני בני אדם. המקרא בחר במילה ל"אחד" שמאפשרת יותר מאדם אחד בתוכה. בראשית א':26 מתעד אז את אמירת האלוהים "נעשה.")
6.יְשַׁעְיָהוּ 45:5תרגום מודרני↗שתף↗אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃
(מחשבותיי האישיות: ישעיהו 45:5 מציג את הצד השני של אמת זו. מחקר זה לא יתחמק מישעיהו 45:5. אלוהים מצהיר בבירור כי אין אלוה מלבדו. כל מה שמחקר זה ימצא בשאר עמודים אלה לעולם לא יוכל להוסיף אלוה שני. מה שמחקר זה ימצא בפועל הוא מוזר וטוב יותר מאלוה שני. מחקר זה ימצא את האלוה האחד עושה את עצמו נודע לבני אדם.)
2. B. הַנִּקְרָא מַלְאַךְ יהוה — שֶׁנִּקְרָא גַּם אֱלֹהִים
המילה העברית המתורגמת "מלאך" היא מַלְאָךְ (H4397). מַלְאָךְ פירושו מי שנשלח. מַלְאָךְ נותן שם לשליחות של האדם הנשלח, לא לטבעו של אותו אדם. שימו לב למה שהתנ"ך עושה עם האדם השלוח הספציפי הזה בסיפורים שלהלן.
בְּרֵאשִׁית 16:7תרגום מודרני↗שתף↗וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃ (8) ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃ (9) ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃ (10) ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃
(מחשבותיי האישיות: שני דברים בבראשית ט"ז צריכים לעצור את הקורא. ראשית, זה הנקרא "מלאך יהוה" אומר "והרביתי את זרעך." מלאך יהוה אינו אומר "יהוה ירבה את זרעך." מלאך יהוה מדבר כמי שעושה את ההרבייה בעצמו. שנית, טקסט המקרא עצמו, לא דעתה של הגר, קורא למלאך יהוה הזה "יהוה הדובר אליה." הגר קוראת לאותו אדם עצמו "אתה אל." המספר בספר בראשית מסכים עם הגר.)
4. B2. היד על יצחק — הוא נשבע בעצמו
בְּרֵאשִׁית 22:11תרגום מודרני↗שתף↗ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ (12) ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃
בְּרֵאשִׁית 22:15תרגום מודרני↗שתף↗ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃ (16) ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃ (17) כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃ (18) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃
(מחשבותיי האישיות: התבונן בשני ביטויים בבראשית כ"ב, 11-18. הביטוי הראשון הוא: "וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ מִמֶּנִּי." אברהם הקריב את בנו לאלוהים. הדובר בביטוי זה אומר שהבן לא נחשך מהדובר. הביטוי השני הוא: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה." בימי קדם, אדם נשבע בשם מי שגדול ממנו. מלאך נברא המוסר הודעה בלבד אינו נשבע בעצמו. מלאך נברא אינו חותם שבועה בשם הברית של אלוהים. עברים ו', 13 נותן את הסיבה. עברים ו', 13 אומר שאלוהים נשבע בעצמו. עברים ו', 13 קובע את הסיבה: "כי לא היה לו גדול יותר להישבע בו.")
בְּרֵאשִׁית 32:24תרגום מודרני↗שתף↗ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ (25) וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃ (26) ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃
בְּרֵאשִׁית 32:28תרגום מודרני↗שתף↗ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃ (29) וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ (30) ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃
כי שרית עם אלהים --> כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי
(מחשבותיי האישיות: הטקסט בבראשית 32 קורא לאדם הזה איש. האיש הזה הנאבק עם יעקב אומר שליעקב יש כוח עם אלוהים. יעקב קורא למקום "פני אל". יעקב אומר שחייו ניצלו. יעקב מבקש מהאיש הזה שם. יעקב לא מקבל שם, אלא רק שאלה בתמורה. זכור את השאלה הבלתי פתורה הזאת בנוגע לשם. אותה שאלה מופיעה שוב, בספר אחר במקרא, מאות שנים לאחר מכן.)
6. B4. הסנה שבער — המלאך אשר הוא אהיה
שְׁמֹות 3:2תרגום מודרני↗שתף↗וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ (3) ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃ (4) וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ (5) ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ (6) ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃
(מחשבותיי האישיות: שמות ג׳:2 אומר מלאך יהוה. שמות ג׳:4 אומר יהוה, ואלהים. אותו הסנה, אותה האש, ואותו הקול מופיעים בשני הפסוקים, במרחק ארבעה פסוקים. התנ"ך אינו מתייחס לכך לעולם כאל סתירה. אותו הקול עצמו נותן אז את השם שישראל ישא לעולם: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה.)
7. B5. מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ — הַשֵּׁם הַנִּפְלָא
שֹׁפְטִים 13:3תרגום מודרני↗שתף↗וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃
שֹׁפְטִים 13:17תרגום מודרני↗שתף↗ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃ (18) ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃
מילות מפתח בעברית⚑ H6383 piliy — סוֹד / נִפְלָא
לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי.
שֹׁפְטִים 13:20תרגום מודרני↗שתף↗ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃ (21) ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ (22) ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃
מלאך יהוה עלה בלהב המזבח --> מות נמות כי אלהים ראינו.
(מחשבותיי האישיות: שלושה דברים בולטים בשופטים י"ג. מנוח מבקש את השם, בדיוק כפי שיעקב עשה בבראשית ל"ב. השם נמנע ממנוח שוב, הפעם עם סיבה מפורשת. המילה העברית שניתנת לאותה סיבה היא פלאי (H6383). תרגום המלך ג'יימס (KJV) מתרגם את פלאי כ"סוד". פלאי פירושו נפלא מכדי להיוודע. פלאי בא מאותו שורש כמו פלא (H6382), המילה המתורגמת "פלא" בישעיהו ט':6, שם הילד שנולד לנו נקרא בשם זה. אותו מלאך ה' עצמו עולה לאחר מכן בלהבת המזבח. מסקנתו של מנוח עצמו אינה "ראינו מלאך". מסקנתו של מנוח היא "ראינו אלוהים".)
יְהוֹשֻעַ 5:13תרגום מודרני↗שתף↗ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו׃ (14) ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו׃ (15) ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן׃
(המחשבות האישיות שלי: שימו לב לאותה הפקודה, כמעט באותן המילים, הניתנת לשני אנשים שונים, מאות שנים זה מזה. אצל הסנה, הפקודה מגיעה מהקול שהטקסט המקראי מכנה יהוה ואלוהים. מחוץ ליריחו, הפקודה מגיעה מאיש העומד שם עם חרב בידו. איש זה מחוץ ליריחו מניח ליהושע ליפול על פניו ולהשתחוות לאיש הזה. איש זה מחוץ ליריחו אינו מונע מיהושע להשתחוות. השוו זאת עם מה שעושה מלאך נברא אמיתי כאשר אדם מנסה להשתחוות למלאך. המלאך אומר, "עבד חברך אני" (התגלות 19:10). המלאך אומר, "לאלוהים השתחווה" (התגלות 22:9). יוחנן ניסה להשתחוות למלאך פעמיים. מלאך סירב לקבל את השתחוות יוחנן פעמיים. איש לא סירב לקבל את השתחוות יהושע מחוץ ליריחו.)
הברית החדשה אומרת, בבירור ושלוש פעמים, כי איש לא ראה מעולם את האלהים האב, ואיש לא יכול לראות את האלהים האב.
שני ההצהרות נכונות. האדם שאנשים ראו בתנ"ך והאב שאנשים לא יכלו לראות אינם, אם כן, אותו אדם. יוחנן מציין מי הוא האדם הנראה. יוחנן אומר שהאדם הנראה הוא הבן היחיד, הבן אשר בחיק האב. יוחנן אומר שהבן היחיד הוליך את האלוהים האב החוצה למקום שבו האלוהים האב יכול להיראות.
[פסוקים המחוברים יחד — אף לא פסוק אחד אומר זאת לבדו]
(המחשבות האישיות שלי: יש להיזהר ולהיות כן בדיוק כאן, כי זו בדיוק הנקודה שבה אדם עלול להתחיל להוסיף על המקרא. מה שנאמר בְּמפורש: הטקסט של הברית הישנה עצמו קורא לשליח הזה יהוה ואלהים, והאנשים שפגשו את השליח הזה אומרים את אותו הדבר. זה אינו מסקנה. זה מה שהמשפטים אומרים. מה שמושג על ידי חיבור פסוקים: שהאדם הנראה הספציפי הזה הוא במיוחד הבן. אף פסוק בודד אינו אומר "מלאך יהוה בבראשית ט"ז הוא ישוע." המסקנה הזו מושגת על ידי הצבת יוחנן א׳:יח, יוחנן ה׳:לז, ו-א׳ טימותיאוס ו׳:טז לצד תיאורי הברית הישנה ושאילת מי נראה. זו הסיבה שהתגית נמצאת שם, והתגית נשארת שם.)
(המחשבות האישיות שלי: מלאכי ג׳:א׳ נוקב בשמם של שני שליחים בפסוק אחד. שליח אחד הולך לפני כדי לפנות את הדרך. השליח האחר נקרא "האדון" ו"מלאך הברית". שליח שני זה הוא הבא אל היכל האדון עצמו. מרקוס פותח את בשורת מרקוס בציטוט אותה השורה ממלאכי ג׳:א׳. מרקוס מכנה את מפנה הדרך יוחנן, במדבר. הדבר משאיר את השליח השני בלא שם מפי מרקוס באותה נקודה. התנ"ך מסתיים בהמתנה למלאך שהוא האדון. הברית החדשה נפתחת באותו מלאך עצמו הנכנס.)
13. העצים שהונחו על הבן היחיד — אברהם ויצחק על ההר
1.בְּרֵאשִׁית 22:2תרגום מודרני↗שתף↗ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃
מילות מפתח בעברית⚑ H3173 yachiyd — בֵּן יָחִיד
קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק --> והעלהו שם לעלה
2.בְּרֵאשִׁית 22:6תרגום מודרני↗שתף↗ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃
מילות מפתח בעברית⚑ H6086 ets — עץ
אברהם לקח את עצי העולה וישם על יצחק בנו --> וילכו שניהם יחדיו.
(מחשבותיי האישיות: בבראשית כ"ב:6, האב אינו נושא את העץ. יצחק נושא את העץ במעלה ההר. אברהם יניח את יצחק על גבי אותו העץ. המילה העברית לעץ ההוא היא עֵץ (H6086). עֵץ היא המילה הרגילה לעץ חי. עֵץ היא גם המילה הרגילה לעצים כרותים. עֵץ היא אותה המילה המשמשת לעץ החיים. עֵץ היא אותה המילה המשמשת לעץ שבתוך הגן.)
3.בְּרֵאשִׁית 22:7תרגום מודרני↗שתף↗ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃ (8) ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃
4.בְּרֵאשִׁית 22:13תרגום מודרני↗שתף↗וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃
איל אחוז בסבך בקרניו --> הֶעֱלָהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.
בְּרֵאשִׁית 22:14תרגום מודרני↗שתף↗ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃
בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה.
(מחשבותיי האישיות: התבונן שוב בשאלת הבן בבראשית כ"ב 7: איה השה? אברהם עונה על השאלה. תשובת אברהם מגיעה רחוק יותר משידע. אברהם אומר, "אלהים יראה לו השה לעלה." לביטוי הזה יכולות להיות שתי משמעויות. משמעות אחת היא שאלהים יביא לעצמו שה לשימושו. משמעות אחרת היא שאלהים יביא את עצמו כשה. מה שאלהים באמת הביא ביום ההוא היה אַיִל, לא שה. אַיִל הוא כבש זכר בוגר. האיל הזה מת במקום הבן, נתפס בקרניו. שאלת יצחק נענית על ההר במובן אחד. שאלת יצחק נותרת פתוחה גם במובן אחר. שה עדיין חסר. אברהם קורא למקום בהבטחה בזמן עתיד: "בהר יהוה יראה.")
ג'ון 19:18תרגום מודרני↗שתף↗ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃
שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ + יֵשׁוּעַ בַּתָּוֶךְ.
(מחשבותיי האישיות: אב, בן יחיד שהאב אוהב, גבעה, עצים המונחים על גבו של הבן עצמו, והבן צועד במעלה ההר תחת אותם עצים. סצנה זו התרחשה פעמיים במקרא. בפעם הראשונה, בבראשית כ"ב, אלוהים עצר את הסכין. אלוהים שם איל תחליף במקום הבן. בפעם השנייה, על הצלב, איש לא עצר את המוות. הפעם, הבן היה התחליף. שימו לב להבדל נוסף בין שתי הסצנות. יצחק שאל, "איה השה?" לא הייתה תשובה לשאלתו של יצחק באותו יום. התשובה הגיעה מאוחר יותר, בנהר הירדן, מפי יוחנן. יוחנן הצביע על איש שהתקרב אליו בהליכה.)
1.ג'ון 1:29תרגום מודרני↗שתף↗ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃
הנה שה האלוהים הנושא את חטאת העולם.
2.בְּרֵאשִׁית 22:2תרגום מודרני↗שתף↗ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃
ג'ון 3:16תרגום מודרני↗שתף↗כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
3.עברים 11:17תרגום מודרני↗שתף↗באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ (18) אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ (19) ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃
הוא הקריב את בנו יחידו --> בהיותו סבור שאלוהים היה יכול להקימו אף מן המתים.
(מחשבותיי האישיות: כותב האיגרת אל העברים משתמש באותה מילה יוונית עבור יצחק שבה משתמש יוחנן עבור ישוע. מילה זו היא "בן יחיד," מונוגנס (G3439). כותב האיגרת אל העברים מספר לנו במה חשב אברהם בדרכו במעלה ההר. אברהם חשב שאלוהים יכול להקים את הנער מן המתים. אברהם אמר לנערים בתחתית הגבעה, "אני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה אליכם." אברהם ציפה לרדת מן ההר בחזרה עם יצחק. אברהם קיבל את יצחק בחזרה, אומר כותב האיגרת אל העברים, "במשל." משל כאן פירושו תמונה או סמל. שלושה ימים לאחר הציווי, בן שהיה כמו מת שב לחיות.)
[פסוקים המחוברים יחד — אף לא פסוק אחד אומר זאת לבדו]
(מחשבותיי האישיות: בראשית 22:2 מכנה את המקום שאליו שלח אלוהים את אברהם בשם ארץ המוריה. דברי הימים ב 3:1 מכנה את המקום שבו בנה שלמה את בית המקדש בשם הר המוריה, בירושלים. להר עקידת יצחק ולהר כל קרבנות המקדש המאוחרים יש אפוא אותו השם. ירושלים היא גם אותה העיר שבה הצליבו החיילים את ישוע מחוץ לחומת העיר. יש להצהיר רק את מה שהפסוקים מצהירים. הפסוקים אינם אומרים שגלגלתא היה אותו הסלע כמו המוריה. הפסוקים כן אומרים שהשם זהה, שהרכס זהה, והעיר זהה. מילותיו של אברהם עצמו היו "בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה." אברהם דיבר מילים אלה בזמן עתיד.)
סיום
ג'ון 8:56תרגום מודרני↗שתף↗אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃ (57) ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃ (58) ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃ (59) אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃
(המחשבות האישיות שלי: שימו את שני המראות זה לצד זה ותנו להבדל ללמד. אצל הסנה, הקול מתוך האש אומר אני הוא. משה מסתיר את פניו אצל הסנה. בבית המקדש, איש עומד לפני קהל ואומר אני הוא. הקהל אוסף אבנים. הקהל לא היה מבולבל בנוגע למה שישוע אמר. הקהל הבין את ישוע במדויק. הקהל שפט את דברי ישוע כראויים לסקילה. שימו לב גם שישוע לא אמר "בטרם היה אברהם הייתי." ישוע אמר אני הוא.)
מבחן תרגול
1. בראשית 1:26 — וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ:
a) כִּדְמוּתֵנוּ
b) וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד
c) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ
2. בראשית 16:13 — וַתִּקְרָא שֵׁם־יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ:
a) אתה אל רואי
b) רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים
c) הנני שלחני
3. שמות ג׳:14 — וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה:
a) אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךְ
b) אהיה אשר אהיה
c) אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד
4. יוחנן ח׃58 — ויאמר ישוע אליהם, אמן אמן אני אומר לכם:
a) אברהם אביכם שש לראות את יומי
b) בְּטֶרֶם הָיָה אַבְרָהָם אֲנִי הוּא
c) אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם
5. Judges 13:22 — And Manoah said unto his wife, We shall surely die:
a) כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי
b) כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא
c) כִּי רָאִינוּ אֶת הָאֱלֹהִים
6. Joshua 5:15 — And the captain of the LORD'S host said unto Joshua:
a) שַׁל נַעְלְךָ מֵעַל רַגְלְךָ
b) הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ
c) שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ
7. Genesis 22:8 — God will provide himself a lamb for a burnt offering:
a) וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ
b) וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו
c) הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים
מפתח תשובות: 1-a, 2-a, 3-b, 4-b, 5-c, 6-a, 7-b
איך המחקר הזה מתפצל
כיצד צל מצביע על האור: העצים שהונחו על גבו של יצחק (בראשית כב, 6) והצלב שהונח על גבו של הבן (יוחנן יט, 17). הצל הופיע על ההר. הגוף הופיע מחוץ לעיר.
--> שביל ארנב: ה"אנחנו" וה"שלנו" של בראשית א' 26, יחד עם "ה' אחד" של דברים ו' 4, פותחים אל הלימוד המלא על האלוהות. האלוהות היא אל אחד, כאשר האב, הבן, ורוח הקודש נקראים כאישים נבדלים לאורך כל התנ"ך והברית החדשה. לימוד זה נגע רק בקצה הלימוד המלא ההוא.
--> התגלות אפשרית: יעקב שאל את המתאבק בבראשית ל"ב לשמו של המתאבק עצמו וקיבל סירוב (בראשית לב:29). מנוח שאל את מלאך יהוה לשמו של המלאך עצמו ונאמר לו שהשם הוא פֶּלִאי (H6383), נפלא מדי מלהיוודע (שופטים יג:18). ישעיהו אחר כך אומר שהילד שיוולד לנו ייקָּרא פֶּלֶא, פֶּלֶא (H6382), מאותו שורש עצמו (ישעיהו ט:6). השם שנמנע בברית הישנה מוכרז על תינוק. בסוף המקרא, כשהוא רוכב יוצא מן השמים, לישוע עדיין יש שם שאיש אינו יודע מלבדו (התגלות יט:12). השם ניתן, והשם עדיין עמוק יותר ממה שנאמר בשיעור הזה.
מילות מפתח יווניות
אלה מילות המפתח לשיעור הזה. הקישו על כל מילה עם קו מקווקו בפסוקים שלמעלה כדי לראות כאן את משמעותה.
“יָחִיד” — G3439 monogenes — יחיד; בן יחיד; היחיד מסוגו
מוֹנוֹגֶנֶס משמש לגבי הבן. מוֹנוֹגֶנֶס משמש לגבי יצחק בעברים י"א:י"ז.
מילה זו מציינת שליחות, לא טבע. מילה זו משמשת לגבי אנשים. מילה זו משמשת לגבי נביאים. מילה זו משמשת לגבי יצורים שמימיים. מילה זו בפני עצמה לעולם אינה מגלה לך מה הוא האדם הנשלח. מילה זו בפני עצמה רק מגלה לך שאדם נשלח. הכתוב שמסביב חייב לגלות לך את השאר. הכתוב שמסביב אכן מגלה לך את השאר בסיפורים הללו.
אחד היא המילה ב"יהוה אלהינו יהוה אחד". אחד היא אותה המילה המשמשת לתיאור ערב ובוקר הנקראים יום אחד. אחד היא אותה המילה המשמשת לתיאור איש ואשתו הנעשים בשר אחד.
